ביולי 2025 יצאתי למסע הכרות עם כמה מדינות באירופה, מיוון עד הולנד וחזרה, במכונית.
יצאתי ב-15 ליולי, כשהאוטו שלי עמוס בתיקים עם בגדי קייץ וקצת בגדים חמים, שק שינה, אוהל, ערכת קפה, מים וכל מה שחשבתי שאצטרך לו במשך המסע.
נקודת ההתחלה היתה ״פוליטיקה״ כפר חמוד באי ״אוויה״ או כפי שכותבים אותו ביוונית: Εύβοια
אחר הצהריים באותו היום הגעתי לעיירת חוף בצפון יוון, לפטוקאריה, המוני תיירים, בעיקר יוונים מלאו את החוף, הטברנות ובתי הקפה.
ארוחה באחת הטברנות ולילה בדירה קטנה בעיירה, ולמחרת, אחרי שרכשתי מזרון מתנפח מצוין, יצאתי לדרך.
לאחר כ-3 שעות של נסיעה הגעתי לבולגריה. עדיין קיימים כל מבני הגבול, ועומדים שם כמה שוטרים, אבל לא עוצרים ולא מחתימים דרכון.
החוויה הזו של לעבור בין מדינה למדינה ללא צורך בדרכון או תעודה כלשהי, היא חוויה מרגשת, לי, בתור ישראלית.
מכאן והלאה, את רוב המסע עשיתי כשבמפות גוגל סימנתי: ללא כבישי אגרה, ללא כבישים מהירים.
אחרי המעבר לבולגריה המשכתי לכיוון בנסקו, כביש עמוס ומתפתל לאורך נהר ומוקף בעצים, וחסידה מקננת על עמודי חשמל.
בנסקו ידועה בעיקר בזכות אתרי הסקי שבקרבתה, אבל גם באמצע יולי היא מקסימה, עם חלק עתיק ויפה, מסביבה שדות ויערות, ובהרים הקרובים מסלולי הליכה ונחלים שוצפים.
